לזכרו של הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל                                                                                                                                                  
 
ארגון חסדי לב הוקם לזכרו של הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל, אשר כיהן כרבה הראשי של העיר צפת בין השנים 1992-2002.                                        
הרב ביסטריצקי עלה לישראל בשנת 1976 מניו-יורק בשליחותו של הרבי מליובאוויטש לכהן כרב בצפת ולסייע בבנייתה הרוחנית. הרב היה לפוסק הלכה גדול ואף חיבר עשרה ספרים בנושא. בנוסף, הרב הקים וניהל את מחלקת הכשרות ברבנות צפת אשר הפכה בזכותו לסמל לניהול קפדני ומסור, תוך ראיה רחבה של צרכי הקהילה ובעלי העסקים. החותם שטבע בצפת סלל את הדרך למינויו למנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל - תפקיד משמעותי ובעל השפעה על עולם ההלכה והמעשה גם בקהילות ישראל בעולם. 

מעבר לשיעור קומתו כדמות רבנית, הרב ביסטריצקי היה למנהיג מוערך ונערץ בקרב הקהילה הרחבה בצפת. ייחודה של צפת הוא בחיבור המתקיים בה בין העבר, ההווה והמורשת לדורות הבאים. מקום קבורתם של חכמי ישראל לאורך הדורות ויחד עם זה עיר שוקקת חיים ובעלת קהילה מגוונת הכוללת חרדים, חילונים, דתיים, משפחות בוגרות ומשפחות צעירות. הרב ביסטריצקי היה מנהיג בעל תבונה ורגישות אשר ידע לנצור את החיבור הייחודי הזה. ידע לחבר בין המגזרים והקהילות תוך הכרה בייחודיות ההיסטורית והרוחנית של מקום מושבם. תכונות אלו הן שהפכו את הרב לדמות המוערכת על הכל.
 
לאורך שנות פעילותו הציבורית והרוחנית, בלטה במיוחד גישתו לחלשים בחברה ולמי שקשיים כלכליים העיבו על איכות חייהם. הרב הקדיש מזמנו בדאגה אישית למשפחות נזקקות, השיא עצה טובה ועזר כמיטב יכולתו. לעיתים קרובות התלוו לכך גם תמיכה וסיוע כספי.

ארגון חסדי לב, על דרכו המקצועית, הוא המשך טבעי למורשת שהותיר אחריו.

 
חזון הארגון

העלאת רמת החיים של קהילות בפריפריה, באמצעות מודל ייחודי לשיקום והעצמה של כישורי ניהול כלכלת המשפחה במשפחות בעלות פרופיל מוצא מגוון לצד ריכוז של מאמץ מערכתי ליצירת הזדמנויות לתעסוקה במרחב הקהילתי הנתון.
 
איך הגענו עד הלום:

תפיסת העולם הערכית והמקצועית של "חסדי לב" הנה פרי של תהליך ייסודי ומעמיק אשר הבשיל בהדרגה לאורך שנים ארוכות של ניסיון. לאורך הדרך ניתן משקל משמעותי ללימוד והפנמה של הידע האקדמי הנצבר בתחום יחד עם הידוק המודל לאור הנתונים הנצברים מן השטח. 
"חסדי לב" החלה את פעולתה כגורם חברתי דומיננטי באזור הגליל העליון בשנת 2002. בראשית דרכה פעלה בתחום הסיוע למשפחות מעוטות יכולת. בהדרגה הבשילה בקרב מוביליה התובנה כי ניתן להותיר חותם ארוך טווח על רווחתן של משפחות קשות יום על ידי תיעול מאמצי הארגון לתחום האוריינות הפיננסית.
העבודה בשטח הולידה את המסקנה כי לעיתים קרובות נפש האדם, על מורכבותה הרבה, ניצבת בינינו לבין היעדים שאנו מציבים לעצמנו בדרך להצלחה. לכן קצרה ידם של ייעוץ כלכלי וחינוך פיננסי לבדם מלשנות באופן מהותי ומתמשך את ההרגלים ואורחות החיים של משפחות, ובוודאי מלשנות את פניה של הקהילה כמכלול. האפקטיביות של תכניות לקידום אוריינות פיננסית הינה מוגבלת כאשר הן מתעלמות מההקשר הרגשי, ההקשר המשפחתי וההקשר הקהילתי בתוכם מתנהלים הפרטים. מנקודה זו התעצבה בארגון תפיסת עולם מקצועית ייחודית לפיה שיקום ארוך טווח של משפחות בעוני והקניית חוסן כלכלי בן קיימא למשפחות מעמד הביניים דורשים מענה הוליסטי, רחב יותר מההיבטים הפיננסיים הטכניים של ההתנהלות המשפחתית. מתן מענה לחסמים רגשיים להצלחה כלכלית, כחלק מקידום מיומנויות מתחום האוריינות הפיננסית, הפך לעוגן בתפיסת עולמנו המקצועית.
במקביל, זיהינו את הצורך בהרחבת ההיצע של משרות מתגמלות כלכלית בפריפריה. מאמץ ארגוני נכון יחד עם תפיסה רחבה של הצרכים בשטח הוביל את חסדי לב לקידום של  תחום משלים למודל הראשוני כיזם חברתי ייחודי המתמחה בחיבורים ארגוניים ורתימת הקהילה העסקית לטובת קידום ופיתוח של משרות מתגמלות במרחב הפעילות הנבחר.
בסופו של תהליך, פיתחה חסדי לב מודל מקצועי וערכי הנתמך במערך של משאבים ארגוניים ייחודיים שבכוחו לספק מענה רחב וכוללני לחיים על סף העוני של משפחות רבות בפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית.


 
ההנהלה

הרבנית אסתר ביסטריצקי 
זלמי ביסטריצקי 
zalmi@chasdeilev.com

 
צוות הארגון
 
דבורה שוורץ, מלווה משפחות                       devoras@chasdeilev.com
אליה צוקר, מלווה משפחות                                  eliaz@chasdeilev.com
טל כספי, מנהלת ‘מצפן ליזמות                                 tal@chasdeilev.com
טובי גדות מנהלת תוכנית ‘שקל’                              tovi@chasdeilev.com
מנדי חדד, ניהול אדמיניסטרטיבי ומערכות מידע    mendy@chasdeilev.com
רות קאפח, מנהלת שיווק ודיגיטל                           ruthy@chasdeilev.com



חברי וועד מנהל

קפלן חיים
זלמנוב ירמיהו
וורצוב יונה


חברי "אגודת הידידים"

המאירי מיכל
בן טובים שמואל
נתן אמיר
סמבירא גלי
קוממי יניב
פרי-זן חנה
כהן דני
כץ תני
 
כיצד מתרגמים את החזון למציאות?
 
1. מודל ייחודי ומעצים בתחום האוריינות הפיננסית
   1.1 תהליך של העצמה המתמקד בשיקום אמונתו של הפרט בכוחו לשנות את אורחות חייו. חסמים הנובעים מההקשר הרגשי והמשפחתי מקבלים מענה ותמיכה כחלק מתהליך החניכה הכלכלי.  
   1.2 ארגז כלים מגוון המאפשר להתאים את המענה הנדרש לצרכים של משפחות ופרטים המתמודדים עם פרופיל מגוון של אתגרים אישיים וכלכליים באמצעות:

אפיק שיקומי למשפחות בעוני מציע תכנית לשיקום החוסן הכלכלי של משק הבית. במסגרת התכנית הצוות המקצועי "תופר" תכנית חניכה אישית על פי מידותיה וצרכיה של המשפחה. התכנית כוללת חניכה במיומנויות חיוניות לניהול כלכלת המשפחה, חניכה לתעסוקה יציבה ותהליך של ליווי רגשי וחניכה אישית. זאת על מנת לאפשר לבני המשפחה להתמודד עם חסמים אישיים ורגשיים אשר עשויים להשפיע על יכולתם לנהל באופן המיטבי את כלכלת המשפחה ולהגדיל את פוטנציאל ההכנסה. 

אפיק מניעתי למשפחות בסיכון לעוני מציע מערך של השתלמויות ותכניות ליווי קצרות שתכליתן להעניק כלים וידע הדרושים לניהול יציב של כלכלת המשפחה.

אפיק חינוכי לתלמידים וסטודנטים נועד לאפשר היכרות עם מושגי ייסוד בצרכנות וכלכלת המשפחה ורכישת מיומנויות פיננסיות בסיסיות. התכנית, מותאמת לקבוצות גיל שונות, נועדה ליישום במסגרות חינוכיות החל מבית הספר היסודי ועד למסגרות לימוד אקדמיות.

 
2. קידום ופיתוח תעסוקה מתגמלת במרחב הפעילות המוגדר - זיהוי וקידום של הזדמנויות כלכליות ויצירת חיבוריים ארגוניים רלוונטיים לפיתוח של משרות מתגמלות בפריפריה. 

3. "קולקטיב אימפקט" -  חסדי לב מחויבת לקדם מאמץ מתואם בין זרועות הרשות המקומית לבין גורמים מהמגזר השלישי או העסקי הפועלים לקידום אוריינות פיננסית ורווחה בתחום מרחב הפעילות. רק גיוס מיטבי של המשאבים הארגוניים הזמינים בתחום הפעילות יאפשר להפיק את המרב מהמודל המקצועי המוצע. כך למשל, ילדיה של משפחה העוברת תהליך שיקומי יחשפו לתכנים של חינוך פיננסי במערכת החינוך כמהלך משלים לתהליך המשפחתי. כמו כן יתאפשר תאום בין פעילות באפיק השיקומי של משפחות על סף העוני לבין גורמי רווחה שעשויים ללוות את המשפחה.
 
ההכרה בחשיבותו של "קולקטיב אימפקט" מוטמעת אל תוך מודל העבודה של "חסדי לב", כך שבכל מרחב פעילות נתון פעילות העמותה מנווטת בידי מנהלת משותפת לחסדי לב, הרשות המקומית וגורמים רלוונטיים אחרים המעורבים בחיים בקהילה. כך תכנית העבודה מותווית מתוך שותפות מהותית עם נציגי מחלקת הרווחה, מחלקת החינוך העירונית, החברה למתנ"סים, ארגוני מגזר שלישי ויוזמות חברתיות רלוונטיות. בין היתר מתוך תפיסה זו אנו מזמינים את הרשות המקומית לראות בפיתוח חוסן כלכלי קהילתי רכיב אינהרנטי לאסטרטגיית הפיתוח המוניציפאלית.
 

 
המודל הארגוני: שיתוף פעולה מקומי לקידום חוסן כלכלי קהילתי
                                                                   


 קידום חוסן כלכלי קהילתי כחלק מאסטרטגית הפיתוח המוניציפאלית
 
                                                                                                      


 
המודל המקצועי: סינרגיה של היזון חוזר בין המשפחה לקהילה


ההורים במשפחה עוברים תהליך חניכה אישי רב-שלבי של העצמה אישית ורכישת מיומנויות להעלאת כושר ההשתכרות תוך שיתוף פעולה, אם נדרש, עם גורמי הרווחה המקומיים או גורמים רלוונטיים אחרים להם נגיעה למשפחה. באותה עת ילדי המשפחה נחשפים באופן עקבי לתכנים של חינוך פיננסי במערכת החינוך המקומית ונרתמים לתהליך העומק אליו התחייבו ההורים. במקביל, נעשה מאמץ מתואם לפתח היצע של משרות מתגמלות במרחב הקהילתי/עירוני באמצעות זיהוי הזדמנויות כלכליות רלוונטיות.

ההובלה של שינוי יציב כשהמשפחה היא "אי בודד" הוא תהליך קשה במיוחד. בה בעת, יצירת שינוי ממשי מצד מבקשי העבודה ללא תמורות מקבילות בתחום היצע העבודה - במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית - יניב הישגים מוגבלים בלבד במונחי איכות חיים. כששני התהליכים הללו מקודמים במקביל במסגרת קהילה נתונה, אז קורה הקסם. מצד הקהילה - כשמדובר בקבוצה של דומיננטית של משפחות - מפעפע שינוי תרבותי של ממש. בין התהליך המשפחתי לתהליך הקהילתי מתקיים היזון חוזר. הקהילה הופכת למקור תמיכה שמחזק את התהליך האישי והמשפחתי ובה בעת מתחזקת בעצמה. כשמאסה קריטית של משפחות בקהילה נתונה עוברות תהליך שמשנה את המונחים בהם הן מתייחסות לכלכלת המשפחה מחלחל סטנדרט חברתי וקהילתי שמקל לשמר את הלך הרוח החדש לאורך זמן.

חיים על סף העוני ותחושה של חוסר שליטה אינם נתפסים בהכרח כברירת מחדל לא רק בתוך המסגרת המשפחתית, אלא בקבוצת הייחוס של הפרט. זאת במקביל לשינוי ממשי בסביבה הקהילתית: חוגי העשרה לילדים וקייטנות בחופשות הופכים לברי השגה, המתנ"ס המקומי מתעורר לחיים והופך לביטוי אפקטיבי לשותפות קהילתית שבכוחו ליזום פרויקטים מקומיים העונים על האינטרסים הקהילתיים.

כשהתמורות ההדדיות מפעפעות מהמרחב האישי והמשפחתי למרחב הקהילתי, נפתח חלון הזדמנויות. שותפות עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית ותיאום יזום עם הקהילה העסקית בתזמון הנכון מאפשרים לתעל משאבים למתן מענה לצרכים הקהילתיים ובכך להפוך את המוקד הקהילתי המתעורר לאפקטיבי ופורה.


 
מודל מבוסס מחקר והערכה
 
1. מניסיון העמותה, ובהתאם להמלצות ארגון ה-OECD, תכניות מדיניות בתחום החינוך הפיננסי המתמקדות במרחב המוניציפאלי והקהילתי מצליחות להגיע להישגים מיטביים במונחים של קידום רווחה.
2. תכנית עבודה במרחב קהילתי נתון נבנית לאור אפיון צרכים מעמיק מבוסס מחקר.
3. בדיקות מדגמיות שנערכו בקרב בוגרי תכניות העמותה מעלות שיעורי הצלחה ניכרים בהשפעה על אורחות חייהן של המשפחות המשתתפות.


 
נתונים וסיפורי הצלחה

מדידת האפקטיביות של תכניות הפעילות השונות שמפעילה "חסדי לב" לטובת הערכה של איכותן מוטמעת אל תוך תכניות העבודה השנתיות ושגרת הפעילות שלנו בסדרה של שאלונים עיתיים למשתתפי התכניות ובוגריהן. תוצאות השאלונים מעובדות ומעידות על יעילות התכניות ומידת הצלחתן.

משפחה בפלוס" - נתוני הערכה בקרב בוגרי התכנית בין השנים 2014-2018

1. הערכת ביצועי התכנית מסתמכת על נתונים אשר דווחו בידי 94 משקי בית בוגרי תכנית "משפחה בפלוס" בין השנים 2014 -2018.
חישוב הנתונים על סמך דיווחיהם של בוגרי מספר מחזורים מגביל את יכולתנו להעריך את איכות החניכה והביצועים של כל מחזור בפני עצמו כמו גם תמורות שיתכן וחלו במודל החניכה לאורך השנים.
עם זאת, מתאפשרת קבלת תמונה רחבה המשקפת את כוחה של התכנית להשפיע על איכות חייהן של משפחות, כמו גם על התחומים בהם אנו נדרשים לחידוד והעמקה של מודל העבודה.
מדדים להשפעת התכנית על איכות הניהול התקציבי של משק הבית מצד ההוצאה ניכר כי כ 50 אחוזים ממשקי הבית הצליחו לצמצם את הוצאותיהם.
30 אחוזים מהמשפחות הצליחו לצמצם את הוצאותיהן בשיעור העולה על 20 אחוזים.
מבחינת ניהול התקציב הכולל, עם סיום התכנית הצליחו 52.3 אחוזים ממשקי הבית לנהל את תקציבן השוטף באופן מאוזן
לעומת 19.3 אחוזים במועד ההצטרפות לתכנית.
אשר לניהול התקציב הכולל, אם במועד ההצטרפות לתכנית רק 19 אחוזים מהמשפחות ניהלו תקציב שוטף מאוזן, נתון זה עמד על למעלה ממחצית משקי הבית במועד סיום התכנית.


2. מדדים להשפעת התכנית בתחום התעסוקה

שיעור השינוי בהכנסה מעבודה חושב על סמך דיווח משקי הבית על שכר עבודה נטו במועד תחילת התכנית ובסיומה. מהנתונים עולה כי 76 אחוזים ממשקי הבית דיווחו על עליה בהכנסה מעבודה. כ 50 אחוזים ממשקי הבית נהנו מעליה בכנסתם בשיעור העולה על 20 אחוזים ו 32 אחוזים ממשקי הבית דיווחו על עליה בשכר בשיעור העולה על 40 אחוזים. בתחום תעסוקת הנשים שיעורי התעסוקה עלו מ 76 אחוזים ל 88 אחוזים במועד סיום התכנית. בתחום תעסוקת הגברים, נראה כי שיעור התעסוקה לא הושפע באופן ניכר מתהליך החניכה.
עם זאת, הערכה איכותית של השפעת התכנית מעלה כי עבור 68 אחוזים מהגברים המועסקים ו 75 אחוזים מהנשים המועסקות חל שיפור בסטאטוס התעסוקתי
אשר בא לידי ביטוי בקידום מקצועי, עליה בהיקף משרה, העלאה בשכר או התרחבות של פעילות עסקית. יודגש כי הנתונים כוללים רק נשים וגברים אשר מועסקים במועד הדיווח. הנתונים המוצגים אינם מחשיבים את מי שבמועד הדיווח הקדיש את זמנו ללימודים לטובת שדרוג תעסוקתי עתידי.

       
                    














































 
מסמכים ומדיניות

אישור ניהול תקין לשנת 2019 - לחץ כאן
אישור ניהול ספרים - לחץ כאן
אישור ניכוי מס במקור - לחץ כאן
אישור תרומות לפי סעיף 46 - לחץ כאן
דו"ח הגוף המבקר - לחץ כאן
דו"ח מילולי - לחץ כאן
דו"ח כספי - לחץ כאן
אישור תו מידות לחסדי ל"ב - לחץ כאן