המודל המקצועי: סינרגיה של היזון חוזר בין המשפחה לקהילה


ההורים במשפחה עוברים תהליך חניכה אישי רב-שלבי של העצמה אישית ורכישת מיומנויות להעלאת כושר ההשתכרות תוך שיתוף פעולה, באם רלוונטי, עם גורמי הרווחה המקומיים או גורמים רלוונטיים אחרים להם נגיעה למשפחה. באותה עת ילדי המשפחה נחשפים באופן עקבי לתכנים של חינוך פיננסי במערכת החינוך המקומית ונרתמים לתהליך העומק אליו התחייבו ההורים. במקביל, נעשה מאמץ מתואם לפתח היצע של משרות מתגמלות במרחב הקהילתי/עירוני באמצעות זיהוי הזדמנויות כלכליות רלוונטיות.

ההובלה של שינוי יציב כשהמשפחה היא "אי בודד" הוא תהליך קשה במיוחד. בה בעת, יצירת שינוי ממשי מצד מבקשי העבודה ללא תמורות מקבילות בתחום היצע העבודה – במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית -יניב הישגים מוגבלים בלבד במונחי איכות חיים. כששני התהליכים הללו מקודמים במקביל במסגרת קהילה נתונה, אז קורה הקסם. מצד הקהילה - כשמדובר בקבוצה דומיננטית של משפחות - מפעפע שינוי תרבותי של ממש. בין התהליך המשפחתי לתהליך הקהילתי מתקיים היזון חוזר. הקהילה הופכת למקור תמיכה שמחזק את התהליך האישי והמשפחתי ובה בעת מתחזקת בעצמה. כשמאסה קריטית של משפחות בקהילה נתונה עוברות תהליך שמשנה את המונחים בהם הן מתייחסות לכלכלת המשפחה מחלחל סטנדרט חברתי וקהילתי שמקל לשמר את הלך הרוח החדש לאורך זמן. חיים על סף העוני ותחושה של חוסר שליטה אינם נתפסים בהכרח כברירת מחדל לא רק בתוך המסגרת המשפחתית, אלא בקבוצת הייחוס של הפרט. זאת במקביל לשינוי ממשי בסביבה הקהילתית: חוגי העשרה לילדים וקייטנות בחופשות הופכים לברי השגה, המתנ"ס המקומי מתעורר לחיים והופך לכלי אפקטיבי לשותפות קהילתית שיכול ליזום פרויקטים מקומיים שעונים על האינטרסים הקהילתיים. שותפות עם הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית ותיאום יזום עם הקהילה העסקית בתזמון הנכון מאפשרים לתעל משאבים למתן מענה לצרכים הקהילתיים ובכך להפוך את המוקד הקהילתי המתעורר לאפקטיבי ופורה.